אלי נולד בארץ בדצמבר בשנת 1926.  בשנת 1932 בהיותו בגיל 6 עבר עם הוריו לטרנוב שבגליציה .
סבא חיל מאייר, אח של אבא צבי הרש , והאח משה היו סוחרי בדים. אבא עלה לארץ בשנת 1920 בעליה השלישית.
 אמא מלכה לבית פרומוביץ' הגיעה לארץ באותו זמן מהעיר חשנוב. אמא ואבא הכירו בקומונה ברחובות, אחיות של אמא בלימה רוז'ה.
 בשנת 1932 הגיע מכתב מהאחים של אבא בטרנוב שהסבא הולך למות ושיחזור לפולין לטפל בעניני הירושה.
שאבא הגיע ארצה שם משפחתו היה שטיינהרט בארץ החליף את השם לאבני. בנוסף היה לו עוד שם משפחה גרסטן (שם משפחה של אימו).
 המשפחה חזרה לפולין בעקבות המצב הכלכלי הקשה. כשחזרנו לפולין המצב הכלכלי היה טוב ואבא ניהל קבוצת כדור-רגל .
 אמא נתנה שעורי עברית בהתנדדבות. אני למדדתי בבית ספר עברי בשם "שפה ברורה" בגיל 7 סבא שלח אותי ללמוד בישיבת בובוף.
 בספטמבר 1939 פרצה המלחמה . באוקטובר הגרמנים הפציצו את טרנוב בדצמבר מלאו לי 13 שנה ולא חגגו לי בר-מצוה.
 אבא ברח מטרנוב לצד הרוסי . בשנת 1938 נולד אחי בינואר 1940 אמא חלתה בדלקת פרקים
 אני עברתי את הגבול לרוסיה להחזיר את אבא. במאי הודיעו לאבא שיסלק אותי מהבית כי אני נימצא ברשימה של הנתינים הזרים שנכנסו לוורשה, שהגיסטפו תפס בשגרירות בריטניה בוורשה. הצתרפי לבן-דוד של אמא שהתסתתר ביערות עם עוד ילדה.
 מדי פעם באתי לטרנוב כדי להתרחץ ולאכול. יום אחד סגרו את העיר ואמרו שכל היהודים צריכים לבוא להרשם אני באתי עם
 הניירות שלי – תעודת עבודה וגסטפו בשם קסטורה ראה שנולדתי בפלסטינה ועשה לי חותמת "קא" בתעודה.
למחרת היה עוצר באו אלינו הבייתה אני הייתי בן 14 הורידו אותנו לחצר יחד עם דוד שלי אמרו לנו להסתובב לקיר וירו
באותו יום הרגו בתוך העיר 13000 איש 8000 איש שלחו לבלזן זאת היתה האקציה הראשוהנ בטרנוב .

אלי נפטר ב א' טבת תשע"ו (2015) - יהי זכרו ברוך